אני נכנס לרכב ומתניע. המזגן מתעורר מיד ומגיב בלחישה עדינה כאילו חיכה לפרץ האנרגיה הזה. חום אימים בחוץ, חמש דקות עוברות והאוויר בתוך האוטו מצטנן קצת. אני מרגיש מוכן, מזומן ומסוגל לפתור כל בעיה שתיקרה בפניי היום, בכל בית ומשרד שאכנס אליו. אני מגיע ומחנה. בקור רוח מקפיא (אולי זה מהמזגן?) אני יוצא מהאוטו. אני חדור מטרה, מחכה לחסל אוטו כמה שיותר מהר וביסודיות, ביעילות של סוכן חשאי ובהרמטיות של מנהל מעבדה בטכניון.

והוא? הוא מחכה לי שם כבר חודשים, אולי אפילו שנים, חושב שהוא בלתי מנוצח, כובש בכל יום ובכל שעה עוד סנטימטר, עוד מרחב מחיה שלכם, על חשבונכם.

טוב, הוא עוד לא פגש אותי. הוא עוד לא קיבל ממני על הראש. עוד לא הכיר את נחת זרועי. הוא חושב שהוא בלתי מנוצח, זומם לכבוש את כל המקומות הבלתי רצויים, לזהם כל מקום, להפר את השגרה ולגרום נזקים. אני לא אתן לזה לקרות. אני כבר אראה לו מי הבוס..

כחמישית מהאוכלוסיה בישראל סובלת מאלגריות שונות, שכיחות וכאלה שפחות. אחוז ניכר מאלרגיות אלה הוא האלרגיה לאבק, בעיה מוכרת ולא נעימה אצל רבים, אשר יכולה במקרים חמורים לגרום גם ל”טריגר”. האלרגנים של קרדיט האבק יכולה להימצא בכל מקום בו אנו מבלים חלק נכבד מהיום – בבתי מגורים ומשרדים. במצב כזה היכול לסכן את בריאותינו, רצוי לטפל בבעיה ואף להקדים צעדי מנע כדי להקדים תרופה למכה.